חברת נכסים והשקעות הינה חברה המתמחה ברכישת ובניהול נכסים והשקעות בנכסי נדל"ן, לרבות ניהול בנייני מגורים, משרדים וניהול נכסים מסחריים. ניהול מקצועי דורש היכרות מעמיקה עם שוק המטרה.
תפקידן של חברות ניהול נכסים הוא לאתר עבור המשקיע עסקאות בתנאי שוק טובים, כגון רכישת נכס במחיר הנמוך משמעותית ממחיר השוק, או באופן המצמצם את עלויות הבנייה הכוללות, או שיש לצפות לקבלת תשואה גבוהה מניצול הנכס הנרכש. חברת האחזקות אף מטפלת בכל צרכי הניהול והתחזוקה השוטפים של הנכס, עבור בעלי הנכס בקשת רחבה של תחומים.
בין היתר, לאחר השלמת הרכישה, התכנון והבנייה תפקידן כולל:
- השכרת הנכס – לרבות איתור שוכרים נאותים, בחינת מצב נקודות דירוג האשראי, מצב חשבונות הבנק ומהימנות השוכרים. עריכת הסכם שכירות, קבלת ערבויות, ניהול ביטוחים, גביית כספים והפקת דוחות חודשיים עבור המשקיע. כמו כן, במידת הצורך החברה תפעל על פי חוק לפינוי השוכר.
- תחזוקת הנכס – חברות ניהול נכסים דואגות לכל צרכי התיקונים והתחזוקה השוטפת בנכס באופן יעיל על ידי אנשי מקצוע מוסמכים. החברה מספקת מענה לצרכי הדיירים, ומשפצת את הנכס במעבר בין שוכרים.
עבור משקיע בנכס מורכב או מרובה משתתפים קיים קושי מהותי באיתור ההזדמנות, ארגון קבוצת הרוכשים וטיפול בכל צרכי הנכס השוטפים. לפיכך, השקעה בדרך הצטרפות לחברת נכסים מהווה ערוץ אטרקטיבי המאפשר למשקיעים בודדים להיות חלק מתאגיד משמעותי בעל יכולות פיננסיות לרכישת הנכס, תפעולו וניהולו.
חברת החזקות –
חברות החזקות הפכו לחיזיון נפוץ במהלך השנים. חברת החזקות היא חברה שאין לה פעילות כלכלית משל עצמה, והיא מהווה מעין ארגון גג ומטריית שליטה בחברות אחרות שמניותיהן מוחזקות על ידה. חברת אחזקות גדולה מכונה קונצרן, בשל החזקתה בחברות רבות. חלק מהקונצרנים מהווים גוף כלכלי רב עוצמה הנשלט בידי בעלי הון רב.
בחברות רבות אנו עדים מדי פעם לפעילויות של ארגון מחדש, הבא לרוב לידי ביטוי בריכוז אשכול חברות תחת מטריה של חברת החזקות, אשר בעצמה חסרת פעילות מלבד ההחזקה בחברות הבת. זאת, בעיקר משיקולי יעילות, כדי לחסוך בהוצאות המטה הנפרדות של החברות השונות, ולקבלת היתרונות שהם תולדה של הגודל.
חברת האחזקות מגבשת את האסטרטגיה ומטרות העל של הקבוצה, מאפשרת לחברות להתפתח להשתמש במוניטין וביכולות של הקבוצה להשגת מטרות פרטניות, התקשרויות עם גופים מסחריים ואחרים וגופי מימון תוך קבלת תנאים מועדפים בשל כוחה וגודלה של הקבוצה בכללותה.
על פי התאוריה הקרויה The Enterprise Theory ובעברית "תיאוריית הקונצרן" או "תיאוריית המיזם", מודגשת המציאות הכלכלית השולטת באשכול חברות, כשבפועל חברת האם היא זו שמנהלת את חברת הבת. ברוב המקרים אין לחברת הבת אישיות משל עצמה אלה היא נוצרת כדי לשרת את האינטרסים של חברת האם, לרוב ההפרדה בין החברות מלאכותית מאחר האשכול כולו פועל כיחידה כלכלית אחת, ומשכך נפגע הרציונל שמאחורי מסך ההתאגדות. תיאורית הקונצרן גורסת כי על המשפט להתאים את עצמו למציאות כלכלית זו.
ההנחה היא שקונצרן גדול לא ייתן לחברה מחברותיו לפשוט את הרגל. השתייכות לקונצרן גדול מביאה תועלת רבה באופן שוטף, חסכון באמצעי ניהול ומנהלה, ריכוז נושאי מימון, ערבויות הדדיות, שיווק פנימי, יעילות וידע מקצועי רב הניתן ממרכז השליטה. בחברות השייכות לקבוצה יש גמישות בהוצאות קבועות, קיימת ניידות עובדים בתוך המערכת ותיתכן ניידות נכסים, לפי הצורך והאינטרסים המתחלפים.
לצד היתרונות קיימים חסרונות כגון שיקולי מיסוי של העדר קיזוז בין החברות, ניגודי אינטרסים בין החברות הפרטניות לקבוצה, פגיעה בבעלי מניות המיעוט בחברות הבת והעובדה כי משבר בחברת האחזקות או בחלק מהחברות הפרטניות בוודאי משליך ופוגע בחברות הבנות.
