אגודה שיתופית הינה אחת מדרכי ההתאגדות הקיימות בישראל. הדבר המייחד אותה ביחס לסוגי תאגידים אחרים, הוא מטרתה המרכזית לקידום והשגת אינטרסים כלכליים, חברתיים ותרבותיים המשותפים לכלל חברי האגודה מתוך ערכים של שוויון והדדיות. מעין אי או בועה סוציאליסטית בתוך כלל החברה הקפיטליסטית.
האגודה השיתופית היא התארגנות דמוקרטית אשר ניהולה נמסר לוועד האגודה, קרי, מספר חברים הנבחרים על ידי הרוב באסיפה הכללית של האגודה. הוועד ינהל את האגודה בדרך מקובלת תוך שקיפות ודיווח ליתר החברים, ואילו כלל החברים ייהנו מזכויות שוות ברווחי האגודה ובזכות ההצבעה. רווחי האגודה יכולים לשמש לפיתוח עסקי האגודה, חלוקת דיבידנד לחברים, אשר כאמור זכאים לקבלת חלקים שווים ברווחיה, או לתמיכה בפעולות אחרות שאושרו על ידי החברים.
עם קום המדינה ובסמוך לאחריה, התאגדו אלפי אנשים באגודות שיתופיות והקימו תחת כנפיהן סוגים שונים של התיישבות ויישובים בארץ, כגון מושבי עובדים, כפרים שיתופיים, ישובים קהילתיים וקיבוצים. מטרתן המשותפת של האגודות הללו היא יישוב הארץ, עבודת אדמה, חינוך ותרבות מתוך ערבות הדדית ושוויון. בנוסף הוקמו אגודות חקלאיות שמטרתן המשותפת היא שיווק, ייצור, ויצירת כוח קניה משותף לכלל חבריהן.
האורגן המרכזי באגודה השיתופית הוא האסיפה הכללית של כלל חברי האגודה. לאסיפה הסמכות העליונה לכל החלטות האגודה. האסיפה רשאית לקבוע את תקנון האגודה ולשנותו מעת לעת, בנוסף לסמכותה בבחירת הועד המנהל של האגודה אשר מונה מספר יחידים מבין חברי האגודה (בד"כ בין 5-7 חברים). תפקידו של הוועד המנהל הוא להוציא לפועל את החלטות האסיפה הכללית, לנהל באופן שוטף את ענייני האגודה, ולדווח לכלל החברים על פעילות האגודה מעת לעת.
האגודה מתנהלת תחת כללי התקנון החל עליה, ובהתאם להוראות פקודת האגודות השיתופיות ותקנות המשנה שהותקנו מכוחה. תפקידם של רשם האגודות ושלוחיו הוא פיקוח על האגודות ומתן סיוע בפתרון סכסוכים בענייני האגודה או בין חבריה. אגודה למטרת התיישבות מנהלת את מכסת הקרקע שהוקצתה לה על ידי המדינה באמצעות רמ"י ובאמצעות גוף נוסף שסייע לחברי האגודה בהתיישבות ובעלייה לקרקע, כגון הסוכנות היהודית, הפועל המזרחי וכד'. בדרך כלל מבנה ההתקשרות בהקצאת המקרקעין לטובת ההתיישבות היה מבנה שמכונה "הסכם משולש" בעל 3 צדדים, המדינה באמצעות רמ"י – בעלי המקרקעין, הסוכנות היהודית – שוכרת המקרקעין, והאגודה – שהינה בת רשות מטעם הסוכנות בקרקע.
האגודה הקצתה לצורך מגורים ועיבוד חקלאי משק לכל חבר. כל חבר קיבל לחזקתו מספר דונמים להקמת "משק חקלאי" במעמד של בר רשות של האגודה במשבצת המקרקעין שהוקצו לטובת האגודה כאמור. בתחילת ההתיישבות ועד לשנים האחרונות, חלוקת המקרקעין התבססה על רישומי האגודה ועל מפות של הגוף המיישב. עם השנים יישובים רבים פעלו לרישום ראשוני של המקרקעין באמצעות תצ"ר (תשריט לצרכי רישום) בלשכת רישום המקרקעין, פעולה חיונית שיוצרת וודאות ותקינות בניהול הנכס המשמעותי של האגודה.
