הליך פרידה וגירושין בין בני זוג כרוך בהרבה היבטים הן משפחתיים והן רכושיים. בהרבה מאד מהמקרים בני הזוג מחזיקים בנכסי נדל"ן שונים, ביניהם דירת המגורים המשותפת או נכס מקרקעין אחר, ובחלק גדול של המקרים עם הגירושין הנכסים מחולקים בין הצדדים באופן שווה או בחלקים אחרים, בהתאם לנסיבות האישיות של בני הזוג.
במקרים מסוימים, אחד מבני הזוג מבקש לרכוש את חלקו של בן הזוג השני בנכס המיועד לחלוקה ביניהם, ובכך להימנע ממכירת הנכס לצד שלישי ולהיוותר הבעלים היחיד בו, כאשר בן הזוג האחר מקבל תשלום בגין רכישת זכויותיו בנכס.
חלוקה זו, מהווה מכירה של הזכויות, אך יש בה גם היבטים סוציאליים מאחר ומדובר בהליכים אישיים מורכבים שלרוב גם מעורבים בהם ילדים. לפיכך, המחוקק התערב, לכאורה מתוך רצון טוב, וקבע בסעיף 4א לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) תשכ"ג – 1963 , כי העברת זכויות בנכס מקרקעין בין בני זוג, לרבות ילדי בני הזוג, שנעשתה על פי פסק דין שניתן אגב גירושין, לא תחשב לעסקה חייבת, לפיכך לכאורה לא יוטלו חיובי מס שבח ומס רכישה בהעברת הנכס. עוד קובע הסעיף כי שווי ומועד הרכישה של הנכס ייחשבו לשווי ומועד הרכישה המקוריים, כפי שנרכשו בידי בן הזוג שמעביר את זכויותיו.
לפיכך, בהנחה שהאישה רכשה את הזכויות ונותרה בעלים של הנכס, כאשר תהא מעוניינת בעתיד למכור את הנכס לצד ג' אחר כלשהו, חישוב מס השבח שיוטל עליה יהא בהתאם לשווי ומועד הרכישה המקוריים של הנכס, בלי להתחשב במועד בו רכשה האישה את מחצית הזכויות מהבעל ומבלי להתחשב בתמורה ששולמה על ידה אגב הגירושין.
המשמעות היא אם כן, כי לא מדובר בפטור ממס שבח, אלא בדחיית תשלום המס. המס מצטבר ממועד רכישת הזכויות המקורי בידי בני הזוג, המס אמנם אינו משולם באירוע הגירושין וחלוקת הרכוש בין הצדדים, אך ישולם במלואו על ידי האישה בעת מכירתו.
במידה ומדובר בדירת מגורים יחידה, אזי אין השלכות משמעותיות לשאלת המיסוי, ובבוא היום, האישה שרכשה את הזכויות בדירה מהבעל, תהא זכאית לפטור ממס כמקובל במכירת דירה יחידה.
שאלת המיסוי מתחדדת ומתעוררת במכירתו של נכס מקרקעין שאינה פטורה ממס שבח, שאז במכירת הנכס לצד שלישי, במועד המאוחר לגירושין, תחויב האישה במס שבח מלא הן בגין זכויותיה המקוריות בנכס והן בגין הזכויות המקוריות של בן הזוג היוצא.
יתרה על כך, לכאורה תשלום ששלמה האישה לבעל כדי שיוותר על זכויותיו בנכס, אינו ניתן לניכוי כהוצאה ואינו נחשב חלק משווי הרכישה של הנכס, ומכאן כי מס השבח שישולם במכירה עלול להיות גבוה, מבלי להתחשב בתשלום משמעותי שהוצא כדי לרכוש את הזכויות.
במרבית הסכמי הגירושין, הצדדים עושים שימוש בסעיף 4 א' לחוק המיסוי כדי להימנע מתשלומי מיסים בחלוקת הנכסים בין הצדדים. אך כפי שהוסבר לעיל יש חשיבות רבה לתכנון מיסוי לטווח רחוק, שימנע תקלות מס ושיתחשב בצרכים ארוכי טווח של הצדדים, לרבות התחשבות בחיובי מס עתידיים של בן הזוג אשר רוכש את הזכויות בנכס.
לכן המלצתנו היא לבחון כל נושא לגופו, מבלי להחיל את סעיף 4 א' לחוק המיסוי באופן אוטומטי וגורף, שכן לצד ההטבה "קצרת המועד" הגלומה בסעיף, קיים סיכון במחשבה לעתיד.
