זכותם של מתיישבים רבים במשק החקלאי הנה זכות המכונה 'בר רשות', שמשמעותה הזכות להחזיק במשק לאורך שנים ולעשות בו שימוש לצרכי חקלאות ומגורים, לעיתים שימוש גם לפל"ח, קרי – פעילות לא חקלאית, כגון מחסנים, משרדים וכיו"ב. זכות המגורים במשק הנה אישית בלבד לבעלי המשק, ילדיהם והוריהם. זכות זו מוגבלת במידה רבה, כך שבעל משק חייב אישור רמ"י (המינהל) לכל עסקה או טרנזקציה במשק ולכל בנייה נוספת, וכפועל יוצא מוטלות הגבלות ועלויות משמעותיות על כל פעילות.
כמו כן, במשקים רבים קיימים חריגות בנייה או שימושים חורגים, ובנוסף קיימת מורכבות משפחתית, שכן לעיתים המשק משמש למגורים של משפחות האחים, בניהם ובנותיהם של בעלי המשק.
אפשרות להסדרה מחודשת הינה הצטרפות להסדר ברמ"י, במסגרתו ניתן לרכוש את מלוא הזכויות למגורים בבניה קיימת ובבנייה עתידית בחלקת המגורים של המשק וזאת תמורת תשלום הקרוי דמי רכישה, לרוב בשיעור של 33% משווי הקרקע של חלקת המגורים כפי שתוערך ע"י שמאי. השמאי יאמוד את שווי זכויות הבניה למגורים, זכויות בנייה מאושרות וזכויות בנייה פוטנציאליות.
חוכר אשר רכש את מלוא הזכויות למגורים בחלקת המגורים של הנחלה, זכאי לקבלת הסכם חכירה לחלקת המגורים ל – 49 שנים ואפשרות הארכה לתקופות נוספות, במקום זכות בר הרשות. בנוסף יהיה פטור מתשלום כלשהו לרמ"י בגין כל בניה נוספת למגורים בחלקת המגורים.
תשלום דמי הרכישה מאפשר בניית בתי מגורים נוספים בחלקת המגורים ללא תשלום נוסף לרמ"י, לרווחת בעלי המשק הוריהם וילדיהם.
מי שהצטרף להסדר ועמד בתשלום דמי הרכישה זכאי בנוסף לפיצול מגרש מחלקת המגורים, באופן שניתן יהיה למכור את המגרש לצדדים שלישיים. מכירת מגרש לצדדים שלישיים מאפשרת שימוש בכספי התמורה לבנייה נוספת בחלקת המגורים, או תשלום איזונים פנים משפחתיים בין חברי המשפחה השונים.
בחשיבה על ארגון המשק החקלאי יש לתת משקל משמעותי למינוי בן ממשיך, היות שעל פי נוהלי רמ"י ניתן להעביר את המשק באופן בין דורי לאחד הבנים בלבד. קיימת חשיבות אם כן הן לזהות הבן הממשיך, והן לקיום הסדרים ואיזונים בין האחים הנוספים ומשפחותיהם. האיזונים יכולים להיקבע בצוואת בעלי המשק, או בהסכמים משפחתיים אחרים המסדירים את הזכויות במשק, וכן הסדרי איזון ופיצוי ליורשים / בנים נוספים, והכל בהתחשב בנסיבות הפרטניות והמורכבות של כל משק וכל משפחה.
