עם מותו של אדם, עוברים נכסיו (כספים, נדל"ן, רכוש וכו') ליורשיו, נכסים אלו מכונים "עיזבון". חלק מהמורישים בוחרים לכתוב צוואה שבה הם קובעים מי יירש את נכסיהם ובאילו תנאים. מרבית המורישים בישראל אינם מותירים אחריהם צוואה, ובמקרים אלו, הבעלות על נכסי העיזבון תועבר ליורשים על פי דין, אשר נקבעים על פי הכללים של חוק הירושה, תשכ"ה-1965 אשר עוסק בירושות, צוואות ועזבונות.
בנוסף לחוק הירושה, קיימות תקנות הירושה, תשנ"ח-1998 (להלן: התקנות), אשר מסדירות את המרשם הארצי של צווי הירושה (הרשם לענייני ירושה) ואת אופן ניהולו. בנוסף, מסדירות התקנות את הכללים השונים הקשורים לירושות ולעזבונות, לרבות הוצאת צו ירושה וצו קיום צוואה.
כאשר אדם ערך צוואה, כדי לממש אותה לצורך חלוקת העיזבון יש צורך להוציא "צו קיום צוואה" אשר נועד לחלק את עיזבון המנוח בהתאם לצוואה שהותיר אחריו. כאשר אין צוואה, כדי לחלק את העיזבון ליורשים על פי דין, יש צורך להוציא "צו ירושה". התהליך להוצאת צו ירושה וצו קיום צוואה מעוגנים בתקנות 13 ו- 14.
בקשה לצו ירושה:
הבקשה מוגשת לרשם לענייני ירושה, ועל המבקשים להיות יורשיהם של הנפטרים על פי דין, או יורשים של יורשים שנפטרו לאחר המורישים.
בקשה לצו קיום צוואה:
כדי שהצוואה תיכנס לתוקף, יש להגישה לרשם לענייני ירושה. הבקשה תוגש על ידי הזכאים על-פי הצוואה (הרשומים בצוואה), לאחר פטירת האדם אשר הותיר אחריו את הצוואה.
ההליך להנפקת צו ירושה/צו קיום צוואה:
ככל והבקשה תקינה היא מועברת לפרסום ברשומות ובעיתון. במקרים שבהם בין היורשים נמנה קטין או מי שמונה לו אפוטרופוס או מי שהוגשה בקשה למנות לו אפוטרופוס, מועברת הבקשה לתגובת בא-כוח היועץ המשפטי לממשלה במשרדי האפוטרופוס הכללי.
לאחר השלמת התהליך, מונפק צו דיגיטלי הנשלח לדואר האלקטרוני של מגיש הבקשה או מייצגו. במקביל ישלח הצו גם למשרדי ממשלה, לבנקים ולחברות ביטוח ובכך לא יהיה עוד צורך להציג את הצו בעת קבלת שירות מגופים אלה. שימו לב, רשם הירושה לא מנפיק צווים מודפסים ולא ניתן לקבל העתקי צווים במשרדי רשם הירושה. ככלל, הצו יינתן בתוך 40 ימים מיום הגשת הבקשה לצו.
