על פי כללי רשות מקרקעי ישראל, רק אדם אחד יחד עם בן זוגו, יכול להירשם כבעלים של משק חקלאי. הרעיון המונח בבסיס הוראה זו הוא כי משק חקלאי היא יחידת רווח שיכולה לכלכל ולפרנס משפחה אחת בלבד. אין ספק כי ראייה זו הנה מיושנת וערכאית. כיום, המשק החקלאי משמש בעיקר כמקום מגורים ומהווה נכס נדלנ"י רב ערך ומשקל, וממילא לרוב גידולי החקלאות בו אינם מהווים מקור פרנסה.
מהטעם הזה שהבעלות במשק הנה בלעדית למשפחה אחת, לא ניתן להוריש את המשק למספר יורשים וקיימות הוראות מיוחדות לעניין הורשת המשק למניעת מספר בעלים ויורשים.
הוראות רמ"י ותקנות האגודות השיתופיות מעניקות אפשרות להורים בעלי המשק להחליט מי מילדיהם יירש את המשק, וזאת באמצעות הליך הקרוי "בן ממשיך". על פי ההגדרה המופיעה בתקנה 3(א) לתקנות האגודות השיתופיות (חברות) תשל"ג -1973 , מדובר בבן אחד בלבד (או בנכד אחד), המחזיק בנחלה בעצמו או מכוח התחייבות בלתי חוזרת של הוריו או מכוח ירושה במשק חקלאי .
מינוי הבן הממשיך נעשה בספרי אגודת המושב, על פי נוהלי הסוכנות היהודית ועל פי הטפסים והנהלים הנהוגים ברמ"י בעניין המינוי. מבחינה משפטית מדובר במתנה עתידית שתשתכלל כאשר שני ההורים ילכו לעולמם. מינוי הבן הממשיך הוא כלי בעייתי, הן במישור שבין ההורים לבן הממשיך והן במישור שבין ההורים והבן הממשיך ליתר האחים והיורשים.
ההורים מפקחים על זהותו והתאמתו של הבן הממשיך כמי שמקבל את הזכויות במשק, ומינויו אכן מונע את פיצול הנחלה. אולם, לעיתים ההורים במהלך חייהם מתחרטים על המינוי כאשר מתגלה כי הבן הממשיך אינו תומך בהם, או שמתגלעים חילוקי דעות בינם לבינו. לא ניתן בנקל לבטל את המינוי, ונדרשים הליכים משפטיים מסובכים על מנת להוכיח כי מקבל המתנה, דהיינו הבן הממשיך, מתנהג באופן מחפיר ואינו עומד בהתחייבותו לכלכל או לסעוד את הוריו.
במישור היחסים שבין ההורים ליתר ילדיהם, ההורים נקרעים בין רצונם הטבעי להוריש את נכסיהם באופן הוגן ושווה בין ילדיהם לבין המניעה המוטלת עליהם להורשת המשק לבן אחד בלבד, עובדה מצערת שעלולה לגרום לקרעים ולסכסוכים פנים משפחתיים.
כיום קיימת מגמה להגדלת זכויות הבנייה במשקים, הן מכוח תב"ע אשר מקודמת במרבית המושבים להוספת יחידת מגורים נוספת, כך שבכל משק ניתן יהיה לבנות 3.5 יחידות. בנוסף, מינהל התכנון שוקד כיום על תיקון 5 לתוכנית מתאר ארצית (תמ"א) 35 להגדלת מספר היחידות במשקים ובמושבים. בנוסף, על פי הוראות רמ"י קיימת אפשרות לפיצול שני מגרשים משטחי המשק, והקצאת חלק מזכויות הבנייה לאותם מגרשים מפוצלים, כך שבכל מגרש ניתן יהיה לבנות יחידת מגורים נפרדת.
מגוון אפשרויות אלו פותח פתח ליצירת הסכמים משפחתיים לחלוקת המשק בין האחים, תוך מנגנוני איזון מתאימים, באופן שיביא בחשבון את רצונותיהם של האחים ויזכה אותם בחלקים מהמשק או בשווה ערך, בהתאם להסכמות המשפחתיות ויכולות האחים. על ידי שימוש מושכל ומקצועי באופציות והמנגנונים השונים, כלל הצדדים נהנים, והפגיעה הטמונה במינוי בן ממשיך באופן בלעדי תוך ניכור יתרת היורשים מצטמצמת, דבר שמונע סכסוכים והליכים משפטיים ארוכים וקשים.
.
