חוק הירושה יחד עם הוראות רשות מקרקעי ישראל מחייבים כי רק אחד מהיורשים יהא זכאי לרשת את הזכויות בנחלה או במשק החקלאי. רגולציה זו מונעת אפשרות של הורשה מאוזנת של הנחלה לכלל הילדים או היורשים, דבר שיוצר חוסר שוויון ואף חוסר צדק ביניהם, במיוחד לאור עליית השווי הדרמטית של נחלות במהלך השנים האחרונות, שהתרחשה על רקע נסיקת מחירי הנדל"ן; כפועל יוצא ההורים נתונים לדילמות וללחצים, נגרמת פגיעה חמורה ביחסים המשפחתיים, בין היורשים מתגלעים סכסוכים אינסופיים, וכל אלו מהווים כר נרחב להתדיינויות משפטיות ארוכות שנים.
כדי להתגבר על הוראות ההורשה של המשק החקלאי, וליצור הסכמות רחבות בין היורשים, במנגנון הצופה פני עתיד במטרה ליצירת מנגנוני איזון, שוויון ומניעת שבר וסכסוכים משפחתיים, ניתן לערוך הסכמים והסדרים משפחתיים, הסדר "הגזור" על פי מידותיה וצרכיה של המשפחה הספציפית, באופן ייחודי לכל משפחה ומשפחה. ההסדר המשפחתי יאפשר את רישום הנחלה על שם אחד הילדים, בהתאם להוראות הדין והוראות רמ"י, תוך שמירה על זכויות יתרת הילדים והיורשים.
יש לזכור כי לצד הגבלות הירושה, קיימות הוראות רמ"י שעניינן הסדרת הזכויות במשקים מזווית אחרת, של השבחת הזכויות והעברתן מפסים של בר רשות לפסים של חכירה מוסדרת ורשומה בלשכת רישום המקרקעין; הוראות אלו קבעו שני מתווים של הסדרת המשק החקלאי, אשר בשימוש מושכל ותכנון מראש יהא בהן אף כדי לסייע ולהסיר חסמים וסכסוכים משפחתיים;
המתווה הראשון להסדרה הוא תשלום דמי רכישה בשיעור 33% משווי חלקת המגורים, בצירוף מע"מ; בדרך זו הזכויות במשק הופכות לזכויות חכירה, ובין היתר מתבטלת הדרישה לרצף משפחתי ביחידות המגורים במשק;
המתווה השני – כניסה למתווה הסדרה בתשלום של 3.75% משווי חלקת המגורים, בצירוף מע"מ, דבר המאפשר פיצול של מגרש מתוך חלקת המגורים במשק בתמורה לתשלום 33% משווי המגרש. למגרש זה יוצמדו זכויות בנייה, וניתן למכרו לצד שלישי, או להעבירו לבעלות אחד מחברי המשפחה.
כך למשל – ניתן לפצל מגרש מתוך המשק, המגרש המפוצל יירשם על שם אח א', המשק יירשם על שם אח ב'; אח ב' שעל פניו קיבל זכויות בשווי גבוה יותר, יפצה את אח א' על עודף השווי שהתקבל בידו. אפשרות אחרת היא מכירת המגרש המפוצל "החוצה" דהיינו לצד שלישי, ועשיית שימוש בתמורה המתקבלת ליצירת איזונים כספיים בין היורשים.
דוגמא אחרת – במידה והוסדרו הזכויות במשק בתשלום של 33%, ניתן לערוך הסכם לחלוקת זכויות ביחס לבתי המגורים במשק, ללא ההגבלה הקיימת במשק בלתי מוסדר בדבר רצף בין דורי; הסדר מעין זה ילווה במידת הצורך בתשלום איזונים בין הצדדים.
הסדר משפחתי אינו עניין של מה בכך – נדרשת התגייסות ההורים והילדים הבוגרים, במטרה להירתם לתהליך הן במישור הרגשי והן במישור הכלכלי / פיננסי.
ההסדר מלווה ביועצים כגון שמאי אשר יעריך את שווי הזכויות, שווי הבית המרכזי, שווי המגרש המפוצל, שווי השקעות שבוצעו על ידי האחים לאורך השנים במשק וכיו"ב. השמאי יעריך בנוסף את עלויות המיסים, עלות התשלומים לרמ"י וכל יתרת ההשקעות הנדרשות למיצוי ההסדר. לצד השמאי יידרש גם ליווי אדריכלי, מודד וכד'.
באופן טבעי, לעיתים מגיעים לתכנון ההסדר המשפחתי לאחר שזרמו 'מים רעים' במערכות היחסים, ולפיכך נדרש ניסיון רב כדי לרתום את הצדדים באופן רגיש, תוך חידוד היתרונות שיתקבלו כתוצאה מהתהליך.
יש לגייס את בני המשפחה לגיבוש המתווה וההסדרים המשפחתיים, תוך התחשבות ברגישות הרבה הקיימת ובצרכים האינדיבידואליים של כל אחד מהחברים, במטרה ליצירת בסיס אמון, שיקום היחסים שנפגעו ויצירת מערך זכויות איתן ומיטיב לכל אחד מהחברים בפני עצמו ולמשפחה בכללותה.
מדובר בתהליך ארוך, אך במבט קדימה אין ספק שימנע חיכוכים וסכסוכים מרים, ההורים בחייהם יוכלו להנות מילדיהם ונכדיהם, ולאחר פטירתם בשיבה טובה יידע כל יורש מראש מהן זכויותיו ללא הפתעות בלתי נעימות בצוואת המורישים.
