חוק האגודות השיתופיות יחד עם הוראות תקנות האגודות השיתופיות (רשויות האגודה), תשל"ה- 1975 והוראות תקנון האגודה, קובעים מהם מוסדות האגודה השיתופית, מה סמכויות כל אחד ממוסדותיה וכן מהם הנוהלים וסדרי המינהל הרלבנטיים החלים על אותו מוסד, כגון בחירת החברים אופן המינוי, תקופת המינוי וכיו"ב.
המוסדות הבולטים של האגודה השיתופית:
- האסיפה הכללית
האגודה השיתופית, בהיותה תאגיד, מתנהלת בדומה לחברה ע"י אסיפה כללית ועל ידי ועד הנהלה שסמכויותיו דומות לסמכות הדירקטוריון בחברה רגילה. האסיפה הכללית היא הגוף המרכזי והמהותי באגודה; היא בעלת סמכויות נרחבות ומורכבת מכלל חברי האגודה; האסיפה הכללית כפופה להוראות החוק, התקנות ולתקנון.
האגודה חייבת לכנס את האסיפה הכללית לפחות פעם בשנה, במטרה להתוות את מדיניותה של האגודה, לקבל דין וחשבון של הוועד על פעולותיו ומצב עסקיה של האגודה, לאשר את המאזן והתקציב ולבחור את רשויות האגודה השונות ובכלל זה לבחור את חברי הועד המנהל של האגודה, יו"ר האגודה ומורשי החתימה מטעם האגודה וכן לדון בנושאים מהותיים עקרוניים המונחים בפניה מדי פעם בפעם. - ועד ההנהלה של האגודה שיתופית
ועד ההנהלה, בדומה לדירקטוריון חברה, הוא הגוף המרכזי ביותר שנבחר על ידי האסיפה הכללית מתוך חברי האגודה, והוא מכהן לרוב במשך ארבע שנים. סמכויות ועד ההנהלה הינן סמכויות שיוריות הכוללות את כל סמכויות האגודה השיתופית שלא נמסרו לרשות אחרת בפקודה, בתקנון ובתקנון האגודה.
ועד ההנהלה רשאי לכנס את האסיפה הכללית בכל עת ולקבוע את סדר יומה, למנות ועדות משנה – כגון ועדת ביקורת, ועדת קבלה וכד' ולאצול לוועדות אלו מסמכויותיו; כמו כן רשאי ועד ההנהלה למנות מבקר פנים בעל כישורים מתאימים בכפוף לאישור רשם האגודות.
וועד ההנהלה פועל במסגרת הפעילות הרגילה של האגודה ועל פי סמכויותיו כפי שנקבעו באסיפה הכללית, כככל וועד ההנהלה מפעיל את סמכותו בפעילות השוטפת הוא אינו זקוק לאישור מיוחד מהאסיפה הכללית. כאשר וועד ההנהלה מבקש לבצע פעולות שחורגות מסמכויותיו או ממטרותיה העיקריות של האגודה – לדוגמא: התקשרות בהסכם עם יזם לפעילות עסקית שאינה חקלאית במקרקעי האגודה, או שינוי בנכסי האגודה – על ועד ההנהלה לקבל אישור של האסיפה הכללית מראש.
ליווי משפטי למוסדות האגודה השיתופית –
הליווי המשפטי לאגודה ומוסדותיה ניתן עוד ממועד הקמת האגודה השיתופית, בניסוח תקנון האגודה, הגדרת גדרי סמכויות המוסדות השונים וקביעת הוראות לעניין אופן וסדרי התנהלותם.
מעבר לכך, לאורך השנים האגודה מתנהלת כתאגיד וכאורגן במישור המשפטי והעסקי וזקוקה לליווי משפטי צמוד;
כך למשל, בעת התקשרות עם מינהל מקרקעי ישראל בהסכם חכירה הקובע את גבולות הישוב וזכויות האגודה וחבריה במקרקעין המוקצים להם מאת המדינה, קיימת חשיבות מהותית בקבלת ייעוץ משפטי, שכן מדובר בזכויות המהותיות והחשובות ביותר לישוב ולאגודה.
הליווי המשפטי השוטף עוסק בניהול נכסי האגודה, במערכות היחסים שבין האגודה לבין חברי האגודה המהווים את תושבי הישוב, ולעיתים אף בחילוקי דעות המתגלעים בין הצדדים.
לאגודה השיתופית אף מוקצים ע"י רמ"י מקרקעין לשימוש עסקי להקמת מרכז מסחרי ו/או לוגיסטי וכיו"ב, ומובן כי התקשרויות עסקיות מורכבות מעין אלו מחייבות קבלת ייעוץ משפטי מקצועי ומקיף.
הייעוץ המשפטי מלווה את האגודה לרבות ועד האגודה והאסיפה הכללית בהתקשרויות עסקיות של האגודה, בהליכים משפטיים ככל ומוגשים על ידי האגודה או כנגדה.
ליווי משפטי מסייע לוועדת הקבלה, ועדת הביקורת ויתר וועדות האגודה בניהול תקין ומסודר, בקבלת החלטות מיטיבות בהתאם לגדרי סמכותן, ובהתאם להוראות הדין והפסיקות החלות.
הייעוץ המשפטי השוטף מסייע לוועד האגודה ולאסיפה הכללית לנהל את פעילותה השוטפת הרגילה של האגודה באופן תקין, מונע או ממעיט סכסוכים או חילוקי דעות, ומסייע בהשבחת נכסי האגודה ועסקיה.
